"אל לבן אחי"

"אל לבן אחי"

"ועתה בני שמע בקלי וקום ברח לך אל לבן אחי חרנה. וישבת עמו ימים אחדים... ושלחתי ולקחתיך משם למה אשכל גם שניכם יום אחד" (כז,מג-מה).

צריך להבין כיצד רבקה עשתה דבר כזה, לשלוח את בנה אל לבן אחיה שהיה ידוע ברשעותו ורמאותו?! האם לא חששה למדרגתו הרוחנית של יעקב שעלולה להיפגם? וכמו כן צריך להבין, כיצד יעקב הסכים ללכת אל לבן? האם אין מקומות אחרים לברוח אליהם?

נטמן בבית מדרשו של עבר

נלע"ד בעזה"י להסביר שזו אחת

מהסיבות שיעקב הלך ונטמן בבית מדרשו של עבר במשך ארבע עשרה שנה על מנת שיוכל להתמודד כראוי עם דודו, לבן הארמי. וזו לשון רש"י "אלא ודאי נטמן בבית עבר בהליכתו לבית לבן ללמוד תורה ממנו" (כח,ט). דרך אגב, מדוע השתמש רש"י בביטוי "נטמן"? אולי משום, שבזמן שהות יעקב בבית עבר, הוא היה נחבא שם על מנת שלא יראו אותו זרים ויספרו לעשיו.

אמנם בסופו של דבר לא היתה ברירה ליעקב וחייב היה ללכת לבית דודו על מנת לשאת אשה.

עשיו פחד מלבן הארמי

נלע"ד בעזה"י להסביר כך: לכל מקום שהיה יעקב בורח, היה עשיו רודף אחריו ותופס אותו, לכן היה יעקב צריך לברוח דוקא אל לבן שהיה ידוע ברמאותו ותככיו, והוא האדם היחיד שעשיו פחד ממנו.

 היו ליעקב שני חששות: א. שמא לבן יסגיר אותו לעשיו.  ב. שמא לבן יקלקל אותו מבחינה רוחנית. על מנת להשקיט חששות אלו אמרה רבקה ליעקב את הדברים הנזכרים בפסוק שציטטנו לעיל.

רבקה מרגיעה את יעקב מחששותיו

דברי רבקה מחולקים לשלשה חלקים:

א. פקוח נפש, כמו שכתוב "למה אשכל גם שניכם יום אחד". לגבי החשש שמא לבן יסגיר את יעקב לעשיו וממילא לא תהיה הצלה, אמרה רבקה "לבן אחי", דהיינו, מכיוון שלבן הוא אחי בודאי ישמור עליך מפני עשיו ולא יסגיר אותך על מנת לא לצערני.

ב. לגבי החשש מקלקולו הרוחני ח"ו של יעקב אמרה רבקה "וישבתה עמו ימים אחדים". כלומר, תהיה שם רק תקופה קצרה ולא תספיק ח"ו להתקלקל.

ג."ושלחתי ולקחתיך משם". דהיינו, אם תחשוש שמא תדבק בלבן ובדרכיו עד שלא תרצה לעזבו, אני אשלח שליח שיבא לקחת אותך משם.

צריך להבין כיצד רבקה תיקח את יעקב משם אם הוא ירצה להשאר? ואולי כוונת רבקה שהיא תשלח אל לבן אחיה שיגרש את יעקב, וכך הוא יתרחק מלבן ואז יהיה אפשר לתקן אותו ויחזור להיות צדיק.

הערת הרה"ג אביגדר נבנצל שליט"א – "אם ח"ו היה יעקב מתקלקל לא היה קל להחזיר אותו למעלת אחד האבות הקדושים. אדה"ר חזר בתשובה ק"ל שנה ולא חזר למדרגה שקודם החטא".